טיפול נטורופתי כפתרון יעיל לירידה משמעותית במשקל

השפעת התזונה על כל שלב בחיינו- מטרום עוברות עד זיקנה. לאחרונה פורסמו תוצאות מחקר חדש שמצא כי חשיפה לג'אנק פוד במהלך ההריון ובילדות המוקדמת קשורה עם בעיות התנהגות ובעיות רגשיות חמורות יותר.  אין ספק כי מגוון המזון, כמותו ומרכיביו משפיעים על בריאותנו. אך, כמה מאיתנו יודעים כי אופי המזון משפיע על המוח? וההשפעה הנה ארוכת טווח ומתבטאת לאחר שנים. מחלת האלצהיימר היא מחלה הפוגעת במספר גדל והולך של אנשים ומונעת מהם ליהנות מזקנתם. הרפואה מבינה את מהות המחלה אך סיבתה עדיין לא ידועה, לכן אין פתרון תרופתי לבעיה. כיון ששכיחותה הולכת וגדלה הממסד הרפואי החל להתייחס אליה כאל מגיפה ולכן השלב הראשון הוא זיהוי גורמי סיכון ומניעתם. מחלת האלצהיימר מתפתחת באיטיות ועוברות שנים רבות מאז הופעת השינויים הראשונים במוח עד הביטוי הקליני, כך שיש חלון הזדמנויות גדול כדי למנוע את המחלה. הוכח שיתר לחץ דם, פרופיל שומנים גבוה, השמנת יתר וסוכרת הם בין גורמי הסיכון בנוסף להעדר פעילות גופנית מספקת, מה שמוביל למסקנה המתבקשת - קשר התזונה. כמות גדולה של קלוריות, עודף פחמימות ריקות וג'אנק פוד ומיעוט שומנים טובים וסיבים תזונתיים יובילו לפתולוגיות המוזכרות. עם הזקנה חלק מהנוירונים במוח מתים מוות טבעי, אך בהזדקנות בריאה הקצב הוא מינימלי ורק בחלק מאזורי המוח. בנוסף, גם בזקנה המוח מייצר מאות נוירונים חדשים מידי יום ונוירונים אחרים בסביבה ממלאים את הנקודה החלשה ויוצרים קשרים חדשים. אך לשם כך אנו צריכים לעזור למוח, וכמו בכל דבר אחר העזרה צריכה להיות מורכבת מתזונה ופעילות גופנית בשנה האחרונה הצטברו תוצאות של מספר מחקרים אשר מצאו כי תזונה המבוססת על מזון צמחי, פירות טריים, שמן זית כמקור עיקרי לשומן, מוצרי חלב חים, דגים, מעט בשר בקר ומעט יין עוזרת במניעת המחלה. התזונה אשר מגינה מפני שבץ מוחי והתקף לב יעילה גם נגד דמנציה. דיאטה שעשירה בשומנים בלתי רוויים וכמה תוספי מזון שנחקרו ונמצאו יעילים במניעה. ללא כמות מספיקה של חומצות שומן חיוניות, שאותן חייבים לקבל מהתזונה, ונוגדי חמצון, המוח פשוט לא יעבוד כהלכה. הניוון המוחי באלצהיימר קשור בתהליכים של חמצון יתר של תאי המוח ולכן אכילת מזון המכיל נוגדי חמצון כמו: ירקות עלים, תותי-יער, אוכמניות, תפוח-עץ ורימון יכולה לעזור. כפי שציינתי המוח זקוק לחומצות שומן בלתי רוויות. אומגה 3 היא חומצה כזו שהגוף לא מייצר אותה והמוח זקוק לה. ניתן לקחת כמוסות ונמצא אותה בדגי-ים ממים קרים. כמו-כן נמצא כי ויטמיני B ובמיוחד B6,B12, וחומצה פולית חשובים לשמירת המוח. שתיית קפה מגנה על המוח ומפחיתה סיכון להופעת אלצהיימר. בנוסף לכך המוח זקוק לפעילות. מחקרים מראים כי אנשים בעלי השכלה גבוהה מועדים פחות לפתח אלצהיימר עם הזדקנותם. אולי כי הם ממשיכים להיות פעילים מבחינה מנטלית, לקרוא, לפתור תשבצים, סודוקו ולשחק ברידג' הן פעולות שאינן מצריכות תואר אקדמי. להיות פעיל חברתית ולהוריד רמת לחץ יתרום רבות לשמירת בריאות המוח. אך, וזה מחזיר אותי לתחילת המאמר, כל הפעולות שציינתי כאן ותהיה השפעתן חזקה ככל שתהייה, אינן מידיות אלא מצטברות במשך השנים. ההשפעה היא מניעתית ולכן כל האמור כאן צריך להתחיל בילדות. התזונה בילדותנו, אם לא לפני, משפיעה על זקנתנו. כדי למנוע ירידה קוגנטיבית של המוח אנו זקוקים למזון בריא, פעילות גופנית, גירוי אינטלקטואלי, הפחתת לחצים והחשוב מכל - שמירה על משקל גוף תקין!

סיבים וכולסטרול: סיבים ממזון צמחי, הם תערובות של פחמימות רב-סוכריות המהוות את דופנות תאי הצמחים. מערכת העיכול אינה מסוגלת לעכל אותם אך חשיבותם רבה כיון, שבין השאר, הם סופחים אליהם רעלים, שומנים וסוכרים. הסיבים המסיסים כדוגמת פקטין וגואר גאם יוצרים ג'ל. סיבי הפקטין - נמצאים בקליפת פרי הדר, קליפת תפוח-עץ ושזיפים- קושרים את הכולסטרול ממיצי המרה ומעודדים את הפרשתו בצואה. בנוסף הם מונעים את יצירתו בכבד. אך השפעתם היא על מערכות נוספות. תזונה דלה בסיבים נמצאה קשורה ל: עודף משקל, סוכרת, אבני מרה, מחלות לב, עצירות. סרטן המעי הגס, עששת שיניים ועוד. על-פי מחקרים שחקרו את התזונה המערבית נמצא שהדיאטה הקדומה של אוכלי הצמחים הייתה מורכבת מכמות גדולה של סיבים. כאשר החלו להסתנן חומרי מערביים, בעלי זכויות היתר החלו לסבול מעודף משקל ןרמת סוכר גבוהה. ככל שהתפריט הפך מערבי יותר כך נעשו יותר נפוצות בעיות של עצירות, טחורים, דלקת התוספתן. השלב האחרון כלומר אנו כיום, כאשר הדיאטה היא מערבית לגמרי, שולטים בנו מחלות לב, מחלות מעיים וסוגי סרטן שונים. כך שכן. השפעת הסיבים התזונתיים היא הרבה מעבר לאיזון כולסטרול. אז מה אנו מרוויחים כאשר אנו משלבים סיבים תזונתיים במזון: זמן המעבר במעיים מתקצר, ריקון הקיבה מואט מה שגורם לעליה קטנה יותר ברמת הסוכר בדם אחרי הארוחות, תחושת השובע גוברת, נפח הצואה גדל, שיפור באוכלוסיית חיידקי המעיים הידידותיים, ירידה בשומני הדם, מיץ מרה מסיס יותר ועוד.

משתפת למען כל מי שסובל ממיגרנות ולא מוצא מזור. בעבר פרסמה מישהי מהקבוצה (מצטערת שאני לא זוכרת מי) שגילתה שפתיחת 4 קפסולות סגולות ולקיחת התכולה שלהן הפסיקה מידית התקף מיגרנה. יש לי מטופלת שסובלת ממיגרנות קשות לפני כל מחזור וכל פעם היה לה תירוץ אחר מדוע לא ניסתה את ההמלצה. היום היא הגיעה קורנת מאושר, סיפרה שהחלה מיגרנה קשה והפעם, למרות שהייתה מאוד ספקנית, כן ניסתה. "את לא מבינה" אמרה כולה התפעלות. "זה פשוט קסם. ההתקף חדל מידית. כל כדור שניסיתי בעבר לא הצליח לעשות זאת ".  אז תזכורת למי שלא זכר את הפוסט שפורסם, להפיץ, להפיץ להפיץ

כאשר התחלתי ללמוד נטורופתיה, בתחילת שנות ה-90, לא ידעתי כלום. באתי ממשפחה בריאה תודה לאל, הורי ז"ל היו צעירים ובריאים כך שלא הייתה לי הכרות עם שמות תרופות ופתולוגיות שונות שחלק מהתלמידים הכירו מהבית. למדנו על תסמונות שונות שחלקן נשמעו, איך אומר בעדינות, הזויות. אך השנים חולפות, וכל פעם יש פרסום על מחקר חדש שנעשה, וחומר ישן שלמדתי מציף אותי בזיכרונות. והנה, בירחון רפואה של חודש פברואר יש סקירה על "תסמונת הבניין החולה". לפני מעל עשור ד"ר חפץ דיבר איתנו על התסמונת הזו שנשמעה כ"כ הזויה. אז מה יש לנו? תסמונת זו מתאפיינת בהופעה של תסמינים שונים שהם בדרך-כלל תופעות אלרגיה או דלקת כל שהיא, המופיעים בעובדי או דיירי מבנה מסוים מבלי שנמצא גורם אחר לתלונות. הבעיות בדרך- כלל קשורות לדרכי נשימה עליונות, שיעול כרוני, חום, כאבי שרירים... וברור שאין מדד ברור לתסמונת. אם הבעיות הן של קבוצת אנשים הנמצאים באותו חלל ועזיבה של הבניין גרמה לשיפור בתסמינים יש מקום לחשד. הקושי באבחון נובע גם מהעובדה שיש מודעות מאוד נמוכה לקיומה הן בקרב הרופאים והן בקרב המטופלים. אני בספק רב אם גם אנו, מטפלי רפואה משלימה, לוקחים בחשבון את מרחב העבודה בתשאול מטופל. יכולים להיות גורמים רבים לתסמונת כאשר הבסיס הוא אורח החיים המודרני. אנו מבלים זמן רב יותר בתוך מבנים סגורים מאשר באוויר הפתוח, רוב המבנים סגורים עם מערכות חימום וקירור ולא אוורור טבעי של חלונות מה שגורם ללחות, טחב ואבק שהם בסיס מצוין לסוגי עובש ופטריות. כמובן, כל החומרים מהם בנוי המבנה: צבעים, דבקים, פרקט, חומרי ניקוי, המכונות בהן אנו משתמשים (צילום, פקס...) כל אלו פולטים חומרים אותם אנו נושמים כל יום שמונה שעות אם לא יותר. אז מה יש לנו? אני מצטטת מהירחון: עור - גירוי ויובש ריריות - עיניים, אף, גרון, צרידות ושינוי בקול מערכת העצבים - עייפות, זיכרון, אדישות, ריכוז, כאבי-ראש, סחרחורת, בחילה ועוד. סיימתי ללמוד ב-1996 ותמיד מרגש אותי מחדש לראות כמה צדקתי בבחירת הלימודים ואת ראיית הנולד של מורי הקולג'. בשורות טובות לכולנו.

בכל פעם שיש פרסום כ"כ מפרגן לניתוחי קיצור הקיבה אני תוהה מדוע מדגישים את התועלת ואילו הסכנות ותופעות הלוואי מוזכרות בסוף כהערה שולית. גם לפני כמה חודשים הייתה כתבה מאוד גדולה ביומן החדשות, יום שישי, בערוץ 2. הכתב סיפר על ההתפעלות הגדולה שיש כאשר מנותחים, אשר סבלו מרמות סוכר גבוהות, רמות הסוכר בדם ירדו לאחר הניתוח. לאחר מס' ימים התפרסמה הידיעה שמשרד הבריאות החליט לממן את הניתוחים. ובכן, יש מחקרים ויש קליניקה. ברור שכאשר יש שיפור בתזונה סוכרת סוג 2 מתאזנת. לשם כך אין צורך לעבור ניתוח. ב-17 שנות עבודתי הגיעו אלי עשרות מטופלים שעברו ניתוח לקיצור קיבה, מכל הסוגים, וירדו עשרות קילוגרמים ואחרי עשור, וגם הרבה פחות, הגיעו אלי עם עודף כפול. ואלו הסיפורים הקלים. איש לא מספר שההנאה מהאכילה נעלמת. לא ניתן לאכול בצורה ספונטנית. לא ניתן לאכול הכל. צריך לפנות זמן וללעוס היטב. כיון ששוקולדים, במבה ודומיהם נכנסים בקלות. מי שלא עשה שינוי נוסף שוב יעלה או שהירידה תיעצר. מנותחים ותיקים יותר סובלים מבעיות חמורות יותר. הייתה לי מטופלת שתאים צמחו סביב הטבעת וכדי לאכול מלפפון היא צריכה לפנות חצי שעה. כששאלה את הרופא אם ניתן לעשות משהו תשובתו הייתה "היית צריכה לחשוב על כך לפני 15 שנה". אז נכון. מי ששוקל 200 ק"ג או מי שנמצא בסכנת חיים, או מי שהגוף באמת לא מגיב לשום דיאטה, הפתרון הוא ניתוח. אך בצורה גורפת להלל ולשבח הליך כירורגי שיכול להיות מאוד מסוכן? אצלי זה מעורר הרבה שאלות. צריכים תמיד לזכור שמנתחים את הבטן, לא את הראש. אם תפיסת האדם את האכילה לא משתנה, הסיכוי לשמירה על המשקל הוא מאוד נמוך.

היום התפרסם כי 1 מכל 3 אנשים בעולם סובל מלחץ-דם גבוה,ו-1 מכל 3 ישראלים סובל מהבעיה. הגישה הקונבנציונלית לפיה לחץ-דם עולה משום שאנחנו מזדקנים, ולפיכך חייבים להתחיל לקחת תרופות אינה הכרח המציאות. נכון שלחץ -דם גבוה נפוץ באנשים מבוגרים, אך אין זה אומר שזה מצב שהופך אותך ללקוח נצחי של חברות התרופות, במקרה זה תרופות משתנות וחוסמי בטא. נתון שאינו ידוע או מפורסם הוא שהתנגדות לאינסולין ואי-סבילות לגלוקוז מעלות לחץ-דם. אחת התוצאות החמורות ביותר של סוכרת היא לחץ-דם גבוה ועקב כך סיכון גדול יותר למחלת לב, שבץ ומחלת כליות. לא חייבים להיות חולה סוכרת כדי לפתח לחץ-דם גבוה. הפרעות האינסולין שמופיעות הרבה לפני שלב הסוכרת כבר עושות את העבודה. מחיר הקידמה והנוחות הוא חשיפה מתמדת לרעלנים סביבתיים. אין דרך להימלט מהם. מערכות פינוי הפסולת של גופנו לא הותאמו מעולם לכמות כה עצומה של רעלנים כמו זו שאנו נחשפים לה עכשיו, מידי יום. נטילת תרופות מהווה הכבדה נוספת על המערכת. לפני כמה שנים הייתה תכנית טלויזיה עם פרופסור קרסו בה הוא סקר במשך כמה שבועות נטילת תרופות ע"י חולים, בעיקר מבוגרים. בתכנית הוא גילה כי חולים נוטלים כפל תרופות עקב חוסר תיאום בין הרופאים המטפלים. אך גולת הכותרת הייתה משפט הסיום של התכנית. הוא שאל את הרוקח שליווה אותו בתכנית אם מכל מאות התרופות שיש בבית-המרקחת הוא יכול להצביע על אחת שהיא בטוחה. התשובה הייתה "צמר גפן, אם הוא באוזן"! מניסיוני, גם עם חולים שכבר נוטלים תרופות, ע"י שינוי תזונתי והוספת חומרים מזינים כמו חומצות אמינו וויטמינים ניתן להגיע עד איזון רמות לחץ-דם והפסקת טיפול תרופתי. ברור שאם יש עודף משקל, השלת המשקל העודף תסייע גם היא לאיזון לחץ-דם. חשוב להדגיש כי עפ"י מחקרים מדידת לחץ-דם בבית היא מדוייקת יותר מאשר המדידה בקופ"ח כיון שלחץ הדם הוא לא נתון סטטי אלא נתון משתנה. כאשר המדידה בבית נעשית בנחת, לאחר מנוחה וללא תסמונת החלוק הלבן, היא מדוייקת יותר. לזכור כי המדידה הראשונה תמיד לא מדוייקת אלא השניה, ולא להשתמש ליד מכשירי סלולר כי בכל מכשירי המדידה יש רכיבים אלקטרומגנטיים. אז לסיכום חשוב לזכור: תזונה מאוזנת, פעילות גופנית קבועה, המנעות מעישון, צריכת אלכוהול מתונה ולמהדרים - מדיטציה שעושה פלאים. התוצאה - לחץ דם תקין גם בגיל 80.  רק בריאות